מידע למתעניינים

 

למה כדאי ללמוד במחלקה ליחב"ל?

במיוחד בעידן שבו הפוליטיקה העולמית נעשית מורכבת יותר להבנה ולפענוח, כאשר מדינות הופכות לעתים לשחקניות משנה בזירה הבין-לאומית, וארגונים לא-ממשלתיים, תאגידים רב-לאומיים וקבוצות תת-מדינתיות נעשים בעלי השפעה רבה יותר על הנעשה במערכת העולמית – כדאי ללמוד יחב"ל.

במיוחד בזמנים שבהם קשה יותר לסמן גבולות ברורים בין הנעשה בתוך מדינה מסוימת – בתחומי הביטחון, הכלכלה, איכות הסביבה, התרבות והמגדר – לבין התהליכים חוצי הגבולות הגיאוגרפיים והפוליטיים המסורתיים – כדאי ללמוד יחב"ל.

במיוחד בתקופה שבה המשמעויות הפוליטיות הבין-לאומיות של הכלכלה והמשפט נעשות ברורות יותר לעין, וכאשר לכל מאורע פוליטי מדינתי עשויות להיות השלכות ומשמעויות כלכליות ומשפטיות ברמה הבין-לאומית – כדאי ללמוד יחב"ל.

במיוחד בימים שבהם הדיפלומטיה בצורתה המסורתית מאבדת מיוקרתה וחשיבותה לאור עלייתה של דיפלומטיה חדשה ועדכנית יותר – ציבורית ודיגיטלית, אשר בה עשויים להשתתף לא רק אנשי משרדי הממשלה אלא גם חברי ארגונים וכלל הציבור – כדאי ללמוד יחב"ל.

במיוחד בשנים שבהן האתגרים הבין-לאומיים הניצבים בפתחה של מדינת ישראל נעשים למורכבים יותר, וכשהבנת מקומה ועתידה של ישראל במערכת העולמית הופכת למשימה קשה אך בעלת משמעויות גדולות יותר ליום-יום במדינה – כדאי ללמוד יחב"ל.

בוגרי ובוגרות המחלקה ליחסים בין-לאומיים זוכים לכלים אנליטיים ומעשיים וכן בידע הנחוץ על מנת להבין את המציאות המורכבת והמשתנה בזירה הפוליטית העולמית. המחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית היא היחידה בארץ שכבר ברמת לימודי התואר הראשון מציעה לתלמידיה ולתלמידותיה מגוון רחב של קורסים העוסקים בממדים שונים של החיים הפוליטיים הבין-לאומיים. תלמידינו ותלמידותינו זוכים להשכלה כללית, רחבה ומגוונת, ומטפחים את יכולות הניתוח וחוש הביקורת שלהם. עם תום לימודיהם בוגרי ובוגרות החוג משתלבים במחקר ובעשייה הישראליים והבין-לאומיים – במוסדות מחקר אקדמיים, במדיה, במערכת הביטחון, במשרדי ממשלה ובמגוון תאגידים העוסקים במסחר בינלאומי. הבוגרים משתלבים גם בארגונים בינ"ל, במגזר השלישי, ובעשייה הפוליטית. 

דווקא עכשיו במאה העשרים ואחת – כדאי ללמוד יחב"ל.

 

התכנית לתואר ראשון (B.A)

 

מטרת תוכנית הלימודים של המחלקה ליחסים בין-לאומיים היא להעניק את הכלים האנליטיים והידע הנחוץ על מנת להבין את המציאות המורכבת והמשתנה בזירה הפוליטית העולמית. מכלול הקורסים שאנו מציעים מתמודדים עם הסוגיות הבאות:

  • הכרת ההיסטוריה העשירה של התפתחותה ומאפייניה של המערכת הבין-לאומית.
  • הבנת ההיגיון של היחסים הבין-לאומיים באמצעות התיאוריות ומסגרות החשיבה של החוקרים המרכזיים בתחום. תיאוריות אלו בוחנות את היסודות הפוליטיים, הביטחוניים, הכלכליים, המשפטיים, התרבותיים והפסיכולוגיים של היחסים הבין-לאומיים.
  • התעמקות בהיסטוריה ובמאפיינים של מערכות אזוריות שונות ובמדיניות החוץ של מדיניות מרכזיות במערכת.

בשנה א' ילמדו כל תלמידי ותלמידות המחלקה במסלול הדו-חוגי, כלומר: בצירוף חוג נוסף באוניברסיטה. מעבר למסלול חד-חוגי יתאפשר רק בשנת הלימודים השנייה, וזאת בתנאי שהתלמיד/ה עמדו בתנאי המעבר למסלול החד-חוגי. בשנה ג' ניתן ללמוד גם במסגרת של קורסי התמחות ופרקטיקום.

 

למידע, הרשמה ותנאי קבלה: לחצו כאן

 

 

 

 

תואר ראשון – שאלות ותשובות

 

1. מהו תואר דו-חוגי, ועם אילו חוגים מקובל לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים?

2. מה לומדים בחוג ליחסים בין-לאומיים? מה אופי הלימודים בחוג?

3. איך נראית תוכנית הלימודים, ומהן נ"ז (נקודות זכות)?

4. מה ההבדל בין לימודי יחסים בין-לאומיים ללימודי מדע המדינה?

5. האם הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים מבטיחים קבלה למשרד החוץ?

6. מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים עם סיום התואר?

7. כיצד אברר האם ממוצע הבגרות והפסיכומטרי שלי מספיקים לקבלה לחוג ליחסים בין-לאומיים, או באיזה מצב מצוי הליך הקבלה שלי לחוג?

8. למדתי בעבר מספר קורסים ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה אחרת (דוגמת האוניברסיטה הפתוחה). האם ישנה אפשרות להכרה בקורסים אלה במסגרת לימודיי בחוג?

9. האם ניתן להתחיל ללמוד יחסים בין-לאומיים מסמסטר ב'?

 

1. מהו תואר דו-חוגי, ועם אילו חוגים מקובל לשלב את הלימודים במחלקה ליחסים בין-לאומיים?

תשובה:

תואר דו-חוגי הינו תואר ראשון הכולל שני חוגים (למשל, יחסים בינלאומיים וכלכלה). משמעותו היא שהסטודנט ילמד יחסים בין-לאומיים במשך שלוש שנות התואר הראשון, ובמקביל ילמד גם בחוג נוסף, כשהתואר שיקבל בסוף הלימודים יהיה תואר אחד – בשני תחומים. בפקולטה למדעי החברה, ובמרבית הפקולטות באוניברסיטה העברית ככלל (למעט מספר חריגים דוגמת הפקולטה למשפטים) קיימת חובה להתחיל את השנה הראשונה ללימודים בתואר דו-חוגי. כלומר, על הסטודנט לעתיד לבחור חוג נוסף לצד החוג ליחסים בין-לאומיים. לקראת השנה השנייה ללימודים, והיה וקיים רצון לעבור למסלול חד חוגי (של יחב"ל בלבד) הדבר אפשרי, כל עוד קיימת עמידה בתנאי המעבר למסלול חד חוגי. ככלל, מרבית התלמידים בוחרים גם לסיים את התואר במסלול הדו-חוגי. בנוסף, אף מומלץ לסיים את התואר הראשון במסלול זה, כיוון ששילובים שונים עם החוג ליחסים בינלאומיים מעשירים את הסטודנט ופותחים בפניו עולמות ידע נוספים, מאפשרים מגוון רב יותר של אפשרויות למי שיבחר ללמוד לתואר שני, כמו גם מרחיבים את אפשרויות התעסוקה והשימוש בתואר בעולם המעשה בהמשך.

ישנם שילובים אפשריים רבים עם החוג ליחסים בינלאומיים, והמגוון הוא רחב. למעשה, ניתן לשלב את הלימודים בחוג עם כל חוג אחר באוניברסיטה, כל עוד הסטודנט עומד בתנאי הקבלה בשני החוגים. תחומים נפוצים לשילוב עם החוג ליחסים בינלאומיים הם מדע המדינה, כלכלה, מינהל עסקים, סוציולוגיה, משפטים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, וכן לימודי אזור (הכוללים שפה והם חלק מהפקולטה למדעי הרוח) – ביניהם החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, לימודי מזרח אסיה ולימודי אמריקה הלטינית. בבחירת החוג השני כדאי לאזן בין שיקולים של עניין ונטיות אישיות (מהו השילוב שאני רואה את עצמי לומד במשך שלוש השנים הקרובות? מושך ומסקרן אותי? מתאים לאופי וליכולות שלי?), לבין שיקולים פרקטיים יותר של בחירת מקצוע לעתיד – כל אחד במינון וביחס שמתאימים לו.

 

2. מה לומדים בחוג ליחסים בין-לאומיים? מה אופי הלימודים בחוג?

תשובה:

ככלל, החוג ליחסים בין-לאומיים, שהינו חלק מהפקולטה למדעי החברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, עוסק בניתוח, הבנה והסבר של מגוון תופעות, תהליכים ושחקנים בזירה הבינלאומית. כך, למשל, נבחנות במסגרתו תופעות הקשורות בביטחון בין-לאומי, דיפלומטיה, מוסדות בין-לאומיים, גלובליזציה ושחקנים טרנס-לאומיים, יחסי צפון-דרום (אי השוויון בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות), הגנה על זכויות אדם ואיכות סביבה, רגיונליזם (שיתוף פעולה כלכלי ואחר על בסיס אזורי), אזורי שלום ועוד. מטרת הלימודים בחוג היא להעניק לסטודנט כלי חשיבה וניתוח ביחס למציאות הבין-לאומית, תוך שילוב בין היבטים אנליטיים ומושגיים לבין יישומם בפועל, הן ביחס להיסטוריה של היחסים הדיפלומטיים במאה ה-20 והן סביב אירועים עכשוויים יותר בזירה הבין-לאומית (דוגמת סוף המלחמה הקרה, השלכות ה-11/9 ועוד). יתרון בולט של החוג, הוא שבמסגרתו יושבים בכפיפה אחת חוקרים ומורים מתחומים שונים ומגוונים - משפט בין-לאומי, כלכלה פוליטית בין-לאומית, דיפלומטיה וביטחון בין-לאומי וכן הגות פוליטית בין-לאומית. לצד אלה, ישנם מרצים המתמחים במדינות או באזורים ספציפיים, דוגמת דרום-מזרח אסיה, אירופה והאיחוד האירופי, אמריקה הלטינית ועוד.

תלמיד התואר הראשון מקבל טעימה ממגוון זה במהלך שלוש שנות לימודיו. בשנה הראשונה מרבית הקורסים הינם קורסי חובה יסודיים אותם מחויבים התלמידים ללמוד על מנת להכיר את הבסיס וה"שפה" של התחום, ואילו בשנים ב' ו-ג' נפתח טווח נרחב יותר של לימודי בחירה, במסגרתם לצד קורסי החובה יכול כל סטודנט להרכיב לעצמו תוכנית קורסים המתאימה לנטיותיו האישיות ולתחומי העניין שלו. במסגרת זו ניתן לבחור קורסים המתמקדים בביטחון בין-לאומי, במשפט בין-לאומי או בכלכלה פוליטית בין-לאומית, למשל, לצד קורסים ספציפיים על מדיניות החוץ של גרמניה או ארה"ב, וכן קורסים על האיחוד האירופי או על אמריקה הלטינית.

להתרשמות ראשונית מהחוג, הלימודים במסגרתו וסביבת הלמידה מומלץ להגיע ליום הפתוח באוניברסיטה העברית, שמתקיים מדי שנה. יש לציין עוד, כי החוג ליחסים בין-לאומיים משתדל ככל הניתן להציע לתלמידיו סביבה תומכת וקשובה, הכוללת ייעוץ, הכוונה ודלת פתוחה של חברי הסגל המינהלי והאקדמי לבקשות ושאלות התלמידים. כמו כן, ניתן סיוע על בסיס חונכות אישית מצד תלמידים וותיקים. לבסוף, לקראת תחילת שנת הלימודים מתקיים יום אוריינטציה שנועד לסייע לתלמידים החדשים להכיר את החוג, את תוכנית הלימודים, את בעלי התפקידים המרכזיים ואת הקמפוס.

 

3. איך נראית תוכנית הלימודים, ומהן נ"ז (נקודות זכות)?

תשובה:

הקורסים באוניברסיטה, ככלל, הם בעלי משקל שונה מבחינת היקפם ודרישותיהם, והדבר בא לידי ביטוי במספר "נקודות הזכות" (להלן: נ"ז) שמעניק כל קורס לתלמיד. קורס גדול בעל שעות הוראה רבות (הן של מרצה והן של מתרגלים בקבוצות קטנות, המסייעים בעיבוד והטמעת החומר) יקבל לרב 5 או 6 נ"ז, ואילו קורס קטן יותר בהיקפו, שלרב אורכו יהיה סמסטר אחד (להבדיל מקורס שנתי) ומטלותיו בהתאם יקבל בדרך כלל 2 נ"ז. בסיומו של תואר ראשון דו-חוגי סטנדרטי אמור התלמיד לצבור 120 נ"ז – 60 נ"ז ביחסים בין-לאומיים, ו- 60 נ"ז בחוג השני (או יותר, בהתאם לדרישות חוג זה). 60 הנ"ז בחוג ליחסים בין-לאומיים נפרשות על פני שלוש השנים של התואר הראשון, והן כוללות את קורסי החובה, קורסי הבחירה וכן סמינריון אחד (קורס מעמיק ומצומצם מבחינת מספר התלמידים במסגרתו כותב התלמיד עבודה סמינריונית) בשנה השלישית.

בשנה הראשונה לתואר מרבית הקורסים הינם קורסי חובה. היא כוללת שני קורסים גדולים המהווים "עוגן" מרכזי, כשאליהם מתווספים מספר קורסים קטנים יותר. שני הקורסים המרכזיים הם "מבוא ליחסים בין-לאומיים" - קורס המקנה היכרות עם מושגי היסוד והתיאוריות בתחום לצד יישומן ביחס לאירועים עכשוויים והיסטוריים מהזירה הבין-לאומית; ו"יחסים בין-לאומיים במאה ה-20" - קורס היסטורי באופיו, הסוקר ומנתח את התפתחות ההיסטוריה הדיפלומטית מ-1870 ועד ימינו. לצידם, הקורס "קריאה מודרכת וכתיבה מדעית" מעניק לסטודנט את הכלים המחשבתיים והטכניים להתמודדות עם קורסים גדולים אלה, ועם כתיבה וחשיבה אקדמית בכלל. בנוסף, הסטודנטים נדרשים לבחור קורס אחד מבין "אשכול" קורסים עם דגש בין-תחומי (דוגמת "מבוא למדע המדינה", "מבוא לסוציולוגיה" ועוד). יש לציין, כי אמנם "על הנייר" נראה כי בשנה הראשונה נדרש מספר מצומצם יחסית של קורסים בחוג ליחסים בינלאומיים, אך בפועל שני הקורסים הגדולים הם בעלי משקל רב, המתבטא הן בזמן ההוראה בפועל והן במטלות המגוונות הנדרשות מהסטודנט במסגרתם.

בפועל, בניית מערכת השעות נעשית על ידי כל תלמיד דרך האינטרנט, באתר הרישום לקורסים, החל מסוף אוגוסט ולקראת פתיחתה של שנת הלימודים. אתר זה הוא "ידידותי למשתמש", ומובהרות בו במדויק הדרישות לגבי תוכן הקורסים אותם על הסטודנט לשבץ במערכת השעות שלו, לצד המועדים האפשריים של הקורסים. בבניית המערכת מומלץ להרכיב בבית לוח זמנים שבועי, בו אתם משבצים קודם את קורסי החובה הנדרשים בשני החוגים שלכם (למשל, "מבוא ליחסים בין-לאומיים" ו"דת האסלאם"), ואחר כך את קורסי הבחירה (אם ישנם), ומנסים לשבצם בימים ובשעות שאינם מתנגשים אלה באלה. במרבית המקרים הדבר אפשרי – כי לקורסי החובה ישנם לפחות שני מועדים שונים, וכן כי בין החוגים השונים בתוך מדעי החברה נעשה תיאום בין מועדי קורסי החובה. אם למרות המאמץ אין כל אפשרות למנוע חפיפה, או אם נתקלתם בבעיות חריגות שלא ניתן לפתור לבדכם דרך אתר הרישום – יועצי החוג ליחסים בין-לאומיים יסייעו לכם בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ובשבועות הראשונים של השנה במפגש פנים-אל-פנים (בתקופה זו ניתן עדיין לשנות רישום לקורסים ולעבור בין קורסים).

 

4. מה ההבדל בין לימודי יחסים בין-לאומיים ללימודי מדע המדינה?

תשובה:

החוג ליחסים בין-לאומיים הוא ייחודי וחריג בנוף האקדמי בארץ ובעולם, בכך שמציע תוכנית לימודים המתמקדת אך ורק ב"יחסים בין-לאומיים", דהיינו בניתוח והבנה של היחסים בין שחקנים שונים (מדינות, ארגונים בינלאומיים, יחידים) בזירה הבין-לאומית ושל התהליכים המתרחשים בה. אכן, קיים קשר הדוק בין המתרחש במדינה-פנימה (תחום עיסוקו של מדען המדינה) לבין התהליכים והאירועים בזירה הבין-לאומית. כמו כן, תחומים דוגמת פוליטיקה השוואתית ופילוסופיה פוליטית, המרכזיים בתחום מדע המדינה, הם רלבנטיים ללימודי יחסים בין-לאומיים וקשורים בהם. על כן, למי שעניינו פוליטיקה במובנה הרחב אף מומלץ לבחור ללמוד את שני החוגים גם יחד במסלול הדו-חוגי.

מעבר לכך, ההסתכלות של החוג ליחסים בינ"ל היא שונה וייחודית. המוקד שלו הוא בזירה הבין-לאומית עצמה, על האופן בו מבנים ומוסדות בתוכה מתפתחים ומשתנים לאורך זמן, ועל התופעות בתוכה שהיקפן הוא מעבר למתרחש במדינה אחת (למשל, גלובליזציה וירידת מעמדה של מדינת הלאום; ההגנה הגלובלית על זכויות אדם; סוגיות בביטחון בין-לאומי ועוד). בנוסף, זהו תחום עם עולם מושגים ו"שפה" משלו, הקשורה בהחלט למדע המדינה, אך גם עצמאית ומובחנת. לבסוף, החוג מציע הזדמנות ייחודית לסטודנט להיחשף למגוון תת-תחומים שונים ומגוונים דרכם ניתן להבין וללמוד את המציאות הבין-לאומית – כלכלה פוליטית בין-לאומית, משפט בין-לאומי, הגות פוליטית בין-לאומית, ביטחון בין-לאומי ודיפלומטיה ועוד.

 

5. האם הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים מבטיחים קבלה למשרד החוץ?

תשובה:

החוג ליחסים בין-לאומיים מעניק לסטודנט כלים לניתוח והבנה מעמיקה של המציאות הבין-לאומית, לצד היכרות עם השחקנים והתופעות המרכזיות בזירה זו. בנוסף, היבט מסוים של הלימודים מתמקד בהיכרות עם תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ, לצד הבנת האופן בו מדינות מתנהלות זו מול זו, כולל ביחסיהן הדיפלומטיים. במובן זה, החוג תורם באופן משמעותי לסטודנט המתעניין בקריירה דיפלומטית בהמשך דרכו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לימודי התואר הראשון בחוג אינם מבטיחים קריירה במשרד החוץ, והם אינם "לימודי דיפלומטיה" אלא לימודים בעלי אופי עיוני עם היבטים פרקטיים ומעשיים מסוימים במסגרתם. אמנם, בכל שנה קיים אחוז ניכר של בוגרי החוג ליחסים בינלאומיים המתקבלים לקורס הצוערים של משרד החוץ וממשיכים לקריירה דיפלומטית. כמו כן, החוג והפקולטה מציעים לסטודנטים קורסים מעשיים בשנה השלישית לתואר, במסגרתם ניתן להתמחות בפועל בארגונים ומוסדות העוסקים ביחסי החוץ של מדינת ישראל, וביניהם במשרד החוץ. למרות זאת, מסלול הקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ הוא תחרותי, ונעשה אך ורק דרך מנגנוני הסינון הפנימיים של הארגון ועל פי שיקול דעתם של אנשי המקצוע בו.

 

6. מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים עם סיום התואר?

תשובה:

בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים משתלבים בשוק העבודה במגוון תחומים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במגזר הציבורי, חלק מבוגרי החוג משתלבים (לעיתים כבר במהלך התואר) בתפקידים דוגמת עוזרים פרלמנטרים של חברי כנסת, במשרד ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה דוגמת משרד התעשייה והמסחר ומשרד האוצר. כמו כן, כאמור לעיל, חלק נכבד מקורס הצוערים של משרד החוץ בכל שנה כולל את בוגרי החוג ליחסים בינלאומיים. במגזר הפרטי, בוגרי החוג משתלבים במחלקות לשיווק ולקשרים בין-לאומיים של חברות שונות במשק, בארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים (INGO's) בארץ ובחו"ל ועוד. מסלול אפשרי נוסף עבור בוגרי החוג הינו המסלול האקדמי.

החוג ליחסים בין-לאומיים מעניק לסטודנט התואר הראשון השכלה רחבה וכלי חשיבה וניתוח אשר ישרתו אותו בכל עבודה בה יבחר לעסוק בהמשך. במובן זה, מטרתו היא להכשיר סטודנטים חושבים וביקורתיים, רחבי אופקים ובעלי כושר ניתוח אשר כל מקום עבודה ירוויח מתרומתם. את בוגרי החוג ניתן למצוא כיום בתפקידים בכירים בממשלה ובכנסת כמו גם בעולם העסקי.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי עצם התואר בכל תחום אינו המשתנה היחיד המשפיע על מציאת עבודה. בנוסף, בניגוד ללימודי רפואה או משפטים לא מדובר בתחום המעניק כשלעצמו (בשילוב עם התנסות מעשית) תעודה מקצועית המאפשרת עבודה בתחום מסוים ומוגדר. על כן, מומלץ ביותר לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בינלאומיים עם תחומים המשלימים אותו במסגרת התואר הדו-חוגי. כך, למשל, מי שלומד יחסים בינלאומיים ומינהל עסקים משפר את סיכוייו להשתלב בשוק הפרטי ובעולם העסקי; סטודנט שלומד יחסים בין-לאומיים ומשפטים יוכל לנסות ולהשתלב במחלקה המשפטית של משרד החוץ, במחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה או בגופים אחרים העוסקים במשפט בין-לאומי; ומי שלומד יחסים בין-לאומיים ולימודי מזרח אסיה (כולל לימודי סינית או שפה אסיאתית אחרת) מגדיל את סיכוייו לעבוד בתחום המתפתח של השווקים העולים במזרח אסיה. 

 

7. כיצד אברר האם ממוצע הבגרות והפסיכומטרי שלי מספיקים לקבלה לחוג ליחסים בין-לאומיים, או באיזה מצב מצוי הליך הקבלה שלי לחוג?

תשובה:

בכל בעיה או שאלה הנוגעות לנתוני הקבלה לחוג ליחסים בינלאומיים, במצבה של בקשת הקבלה לחוג או בהליך הקבלה לאוניברסיטה בכללותו, הגורם האחראי על כך באוניברסיטה העברית הוא המחלקה למינהל תלמידים. בתוך מחלקה זו, הממוקמת בכניסה לקמפוס הר הצופים (ליד "ארומה"), ישנם "מדור רישום וקבלה", "מדור רישום וקבלה מחו"ל" וכן "מדור חשבונות סטודנטים", המטפלים בתהליך הרישום לאוניברסיטה ובגביית שכר הלימוד. המחלקה ליחסים בין-לאומיים אינה מוסמכת לתת מידע בכל הנוגע לאלה, ועל כן הפנייה צריכה להיעשות ישירות למינהל תלמידים.

ניתן ליצור קשר עם מינהל תלמידים במספר דרכים. ראשית, דרך אתר האוניברסיטה בדואר אלקטרוני. בנוסף, באמצעות המוקד הטלפוני הפועל בימים א' עד ה' בין השעות 8:30-16:30, בטלפונים 02-588-2888. כמו כן, ל"מדור רישום וקבלה" ישנן שעות קבלת קהל בימים א', ב', ד', ה' בין השעות 11:00-13:00, וביום ג' בין 14:00-16:00 (מומלץ להתקשר לפני כן לוודא את שעות הפתיחה למקרה של שינויים כלשהם).

 

8. האם ניתן להתחיל ללמוד יחסים בין-לאומיים מסמסטר ב'?

תשובה:

הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים הינם שנתיים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתחילם בסמסטר ב', מכיוון שישנם קורסים מרכזיים בכל שנה אשר מתחילים בסמסטר א' ונמשכים בסמסטר ב', דוגמת "יחסים בין-לאומיים במאה ה-20" או "מבוא ליחסים בין-לאומיים", ומכיוון שתוכנית הלימודים כולה מבוססת על קורסים משני הסמסטרים גם יחד.

 

9. למדתי בעבר מספר קורסים ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה אחרת (דוגמת האוניברסיטה הפתוחה). האם ישנה אפשרות להכרה בקורסים אלה במסגרת לימודיי בחוג?

תשובה:

ככלל, תוכנית הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים בנויה כך, שהסטודנט מקבל במסגרתה את מלוא הכלים הנדרשים בתחום, ואף מצופה ללמוד את כל הקורסים במסגרת החוג. והיה ובכל זאת סטודנט מגיע ללימודים לתואר ראשון כשבידו קורס אחד או יותר שלמד באוניברסיטה מוכרת, אותו השלים במלואו, וביכולתו להמציא את כל המסמכים הנדרשים בכדי להעיד על תוכנו של הקורס ועל ציוניו, קיים הליך מיוחד של הגשת בקשה להכרה בקורס.

להליך זה אחראית מזכירות הפקולטה למדעי החברה. מכאן, שהיא הפוסקת הסופית בנושא ההכרה בקורס, ולא החוג ליחסים בין-לאומיים. כמו כן, ניתן לפתוח בהליך זה רק לאחר הרישום לאוניברסיטה, ולא ניתן לדעת מראש את תוצאותיו. סטודנט שמעוניין לפתוח בהליך להכרה בקורס יפנה לפקולטה למדעי החברה וימלא את טופס הבקשה הניתן על ידה. הפקולטה בוחנת בין היתר האם מדובר במוסד אקדמי מוכר, וכן את הציון בקורס. בהמשך מועברת הבקשה ליועץ הב.א של החוג ליחסים בין-לאומיים, שבודק בעיקר את הרלוונטיות של תוכן הקורס לדרישות החוג. בשלב הבא מוחזרת הבקשה לפקולטה, והיא הפוסקת הסופית לגבי ההכרה בקורס כזה או אחר.

 

גב' מיכל קופר-קוזלוביץ, יועצת לתלמידים חדשים 

 

 

 

תכנית חדשה לתואר ראשון ביחב"ל ולימודי אסיה

אנו שמחים להודיע על פתיחת תכנית חדשה לתואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודי אסיה: אסיה בזירה הבין-לאומית – פוליטיקה, כלכלה ומוסדות. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה בישראל שמטרתה להעצים את הסינרגיה מלימוד משותף של תיאוריה, היסטוריה דיפלומטית, סוגיות בביטחון בין-לאומי, כלכלה פוליטית ומשפט בין-לאומי עם לימודי השפה, ההיסטוריה והתרבות של מדינות אסיה.

האזורים של מזרח אסיה ושל דרום אסיה נמצאים בשנים האחרונות במרכז הזירה הכלכלית והפוליטית בעולם כולו. סין, יפן קוריאה – במזרח אסיה, והודו – בדרום יבשת אסיה, מהוות כל אחת בפני עצמה גורם משפיע בזירה הבין-לאומית. מעמדה של סין, אשר מיצבה את עצמה זה מכבר כאחת ממעצמות העל בזירה הבין-לאומית, וחשיבותן של יפן, של קוריאה ושל הודו –מגבירים ומחזקים את השאיפה להבנה מעמיקה של הפוליטיקה, הכלכלה, ההיסטוריה והתרבות של ארצות אלה.

מטרת התכנית היא להעניק כלים אקדמיים ומעשיים להבין את צמיחתה הדרמטית של אסיה בעשורים האחרונים ולהשתלב בהצלחה בשוק הקשרים הגדל של ישראל עם חלק זה של העולם. התכנית מבוססת על המסלול הדו-חוגי הקיים של לימודי יחסים בין-לאומיים ולימודים בחוג ללימודי אסיה. היא מציעה, מעבר ללימודים הרגילים, קורסים ופעילות ייחודית למשתתפי התכנית שנועדו לאפשר דיון ודיאלוג ממוסד בין שני תחומי הידע.

מעבר לכך, מטרת התכנית היא לדחוף קדימה קבוצה של סטודנטים מצטיינים שמעוניינים ומסוגלים לחשוב ברמה גבוהה ולחצות את הגשר של מדעי הרוח-מדעי החברה בהצלחה. שילוב זה ימצב את בוגרי התכנית בעמדת יתרון בכמה חזיתות: יאפשר להם להתחרות בהצלחה על משרות בשוק הפרטי, יאפשר להם להשתלב בהצלחה ולתרום תרומה חיונית בסקטור הציבורי –בכל הקשור לפיתוח יחסי ישראל-אסיה, במישור המדיני, כלכלי וחברתי, ויאפשר להם להמשיך ללימודים מתקדמים ברמה בין-לאומית בתור חוקרי יחסים בין-לאומיים של אסיה.

 

תנאי מעבר לשנה ב'

לתכנית נרשמים בתחילת שנה א' והיא פתוחה עבור מי שעומד בחתך הקבלה ליחסים בין-לאומיים וללימודי אסיה ויתחיל בלימודי שפה.

התכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים הלומדים במסלול דו-חוגי בחוג ללימודי אסיה ובמחלקה ליחב"ל. התכנית משלבת התמחות בלימודי יחסים בין-לאומיים עם ידע מקיף על סין, יפן, קוריאה או הודו (כולל לימוד שפה). התכנית מיועדת לתלמידי ב.א. המעוניינים בשילוב לימודי יחסים בין-לאומיים עם לימודי אסיה. המעבר לשנה ב' אינו אוטומטי ומותנה בשני תנאים:

1. הצטיינות עם ממוצע של לפחות 85 בשנה א'.

2. השתתפות חובה בפורום אסיה בזירה הבין-לאומית – פוליטיקה, כלכלה ומוסדות שיתקיים פעם בחודש במהלך שנת הלימודים. ההשתתפות בפורום לא מזכה בנקודות זכות אקדמיות (נ"ז).

בתכנית קורסי חובה ייעודיים בשנים ב' וג'. (קורס בשנה ב 4 נ"ז , סמינר בשנה ג 4 נ"ז לקורס ו-4 נ"ז לעבודה סמינריונית).

 

תכנית לימודי ההדגש (סה"כ 12 נ"ז )

שנה א' – פורום יחב"ל באסיה.

שנה ב' – סוגיות נבחרות בפוליטיקה הבין-לאומית של אסיה (4 נ"ז).

שנה ג' – תאוריה ומציאות ביחסים הבין-לאומיים של אסיה, סמינר (4+4 נ"ז שיילקח במסגרת החוג ליחסים בין-לאומיים).

מעבר ל-12 נ"ז אלה יחויבו התלמידים ללמוד עוד 20 נ"ז מתוך מגוון הקורסים

*קורסים מסוימים עשויים להשתנות ולא בהכרח יוצעו בכל שנת לימודים.

 

לשאלות ניתן לפנות ליועצת אקדמית של התכנית, גב' אירה ליאן: intl.relations.asia@mail.huji.ac.il

 

מסלול מואץ לתואר ראשון ושני

תואר ראשון ותואר שני (מ"א) ביחסים בין-לאומיים במהלך ארבע שנים

המחלקה ליחסים בין-לאומיים שמחה להציע משנת הלימודים תשע"ז מסלול מואץ לתואר שני (לא מחקרי), במסגרתו יוכלו תלמידים להשלים תואר ראשון ותואר שני ביחסים בין-לאומיים במהלך ארבע שנים.

המסלול מיועד לתלמידים שיסיימו את שנה ב של התואר עם ממוצע של 85 לפחות ביחב"ל בשנים א ו-ב ומעוניינים להמשיך לתואר שני.

התואר השני (לא מחקרי) מורכב מ-36 נ"ז, הכוללים 28 נ"ז של קורסים ו-8 נ"ז עבור שתי עבודות סמינריוניות. תלמידים העומדים בתנאים יוכלו להצטרף למסלול בתחילת שנה ג.

בשנה זו ילמדו התלמידים 12 נ"ז של קורסי המ"א אשר יוגדרו כקורסים מאוחסנים לתואר מ"א. לקראת שנה ד יירשמו התלמידים באופן רשמי כתלמידי מ"א, על פי כללי המחלקה והאוניברסיטה, ולאחר הודעה על קבלתם לתואר מ"א, ישלימו את מכסת הנ"ז בשנה"ל תשע"ח.

לימודי התואר השני (מ"א) מרוכזים ביום אחד בשבוע.

תלמידים המעוניינים במסלול זה צריכים ליצור קשר עם מזכירות החוג ועם יועצת המ.א., על מנת לברר אם עומדים בתנאים ולאילו קורסים להירשם.  

 

 

המחלקה ליחסים בין-לאומיים, לימודי מ.א - במסלול הלא מחקרי

תאור התכנית:

המסלול הלא מחקרי כולל קורסים בהיקף של 28 נ"ז ו-8 נ"ז על עבודות סמינריוניות ובסה"כ 36 נ"ז. הלימודים מתרכזים במסלול זה ביום אחד בשבוע (ביום שני. מסלול זה מציע לסטודנטים 2 מגמות לתואר השני:  מגמה לחקר ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה, ומגמת כלכלה פוליטית בינ"ל ומוסדות בינ"ל. כל אחת מן המגמות כוללת אשכול של קורסי חובה ייעודיים, קורסי בחירה וכן סדנה מעשית ופורום. את הסדנה בכל אחת מהמגמות ינחו חוקרים המקושרים ל"שטח" הביטחוני, המדיני, הפוליטי (במגמת הביטחון והדיפלומטיה) והכלכלי (במגמת כלכלה פוליטית ומוסדות בינלאומיים) בישראל. במסגרת הפורום ייפגשו הסטודנטים עם אישים מהזירה הדיפלומטית, הביטחונית והכלכלית, אשר יציגו את ניסיונם ותובנותיהם. כל זאת על מנת לחזק את הקשר בין המחקר האקדמי לבין הנעשה בעולם האמיתי.

המגמה לחקר ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה: המגמה עוסקת בממדים השונים של הביטחון הבינ"ל כפי שאלו באים לידי ביטוי במציאות ובמחקר היחסים הבינ"ל במאה ה- 21 . יושם דגש על התמורות שחלו בהגדרה ובתפיסה של מושג הביטחון וכן על סוגיות כמו עוצמה והשפעה, סכסוכים ושלום, שיתוף פעולה אזורי, שחקנים לא-מדינתיים, אלימות וטרור, יחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי ופיתוח ותפוצה של נשק להשמדה המונית. דגש נוסף יינתן לניתוח יחסי חוץ ודיפלומטיה. הסטודנטים במגמה ירכשו ידע היסטורי וכלים אנליטיים שיאפשרו להם לנתח סוגיות אלו ברמה הבינ"ל וברמה הפנימית. 

המגמה לכלכלה פוליטית ומוסדות בינלאומיים: המגמה עוסקת בהיבטים הפוליטיים והמוסדיים של הכלכלה הבינ"ל הבאים לידי ביטוי במחקר היחסים הבינ"ל והמשפט הבינ"ל בתחילת המאה ה-21. מושם דגש על ניתוח מגמות המעצבות את הכלכלה הפוליטית הבינ"ל, כגון קשרי סחר חוצי-גבולות, תנועות הון, שיתוף פעולה אזורי ופיתוח כלכלי. הסטודנטים ירכשו ידע מעמיק בתהליכים הפוליטיים המביאים לשיתוף פעולה וסכסוכים כלכליים, ברמה המדינתית וברמה הגלובלית, תוך התייחסות למגוון שחקנים: מדינות, חברות רב-לאומיות, וקבוצות טרנס-לאומיות והאינטראקציה שלהם במסגרות מוסדיות שונות, במיוחד הסכמים וכללים בינ"ל.

 

מסלול לא מחקרי – המגמה לחקר ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה – 36 נ"ז

א. קורסי חובה (10 נ"ז):

ביטחון בזירה הבינ"ל- המשכיות ושינוי (4 נ"ז) – ד"ר גליה בר נתן

פורום בנושאי ביטחון וכלכלה בינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

עיצוב מדיניות חוץ: סדנה מעשית (2 נ"ז) – ד"ר אורי רזניק

דיפלומטיה מודרנית (2 נ"ז) – ד"ר נעם כוכבי

 

ב. קורסי בחירה מתוך המגמה (6 נ"ז לפחות):

אנרגיה גרעינית במאה ה-21 (4 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

התפתחות הדוקטרינה הצה"לית (4 נ"ז) – ד"ר גיא לרון

תפקיד הייעוץ של בית הדין הבין לאומי בהאג (2 נ"ז) – פרופ' מיכל פומרנץ

משטרי ביטחון בינלאומיים (4 נ"ז) – ד"ר איתן ברק

אזורי שלום ואזורי מלחמה (2 נ"ז) – ד"ר קורינה כגן

ישראל ואירופה (4 נ"ז) – ד"ר גדי היימן       

 

ג. קורסי חובת-בחירה משותפים לשתי המגמות (4 נ"ז לפחות):

גלובליזציה וממשול גלובלי (4 נ"ז) – פרופ' אריה קצוביץ

הגירה לאירופה: אינטגרציה, הגירה לא חוקית וטרור פנימי (4 נ"ז) – ד"ר טל דינגוט

האיחוד האירופי (4 נ"ז) – ד"ר מאיה שיאון

 

ד. קורסי בחירה (השלמה ל36 נ"ז):

הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין-לאומית (4 נ"ז) – ד"ר ליאור הרמן

המערכת המוניטארית הבינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר ניצן פלדמן

משפט בינלאומי כלכלי (2 נ"ז) – פרופ' תומר ברודי

ישראל, האיחוד האירופי ואגן הים התיכון (2 נ"ז) – פרופ' אלפרד טוביאס

חברות רב לאומיות בפוליטיקה העולמית (4 נ"ז) – ד"ר כריסטיאן טאואר

המודל הסוציו אקונומי הגרמני (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

מדיניות החוץ של גרמניה (2 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

 

ה. שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז)

 

 

מסלול לא מחקרי - המגמה לכלכלה פוליטית ומוסדות בינ"ל – 36 נ"ז

א. קורסי חובה (12 נ"ז):

הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין-לאומית (4 נ"ז) – ד"ר ליאור הרמן

פורום בנושאי ביטחון וכלכלה בינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

סדנה בכלכלה פוליטית בינלאומית - מתיאוריה לפרקטיקה (2 נ"ז) – ד"ר מרשה הרפז

ארגון הסחר העולמי (2 נ"ז) – ד"ר שי מוזס (לא יתקיים בתשע"ז)

המערכת המוניטרית הבינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר ניצן פלדמן

 

ב. קורסי בחירה מתוך המגמה (4 נ"ז לפחות):

משפט בינלאומי כלכלי (2 נ"ז) – פרופ' תומר ברודי    

ישראל, האיחוד האירופי ואגן הים התיכון (2 נ"ז) - פרופ' אלפרד טוביאס

חברות רב לאומיות בפוליטיקה העולמית (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

תפקיד הייעוץ של בית הדין הבין לאומי בהאג (2 נ"ז) – פרופ' מיכל פומרנץ

 

ג. קורסי חובת-בחירה משותפים לשתי המגמות (4 נ"ז לפחות):

גלובליזציה וממשול גלובלי (4 נ"ז) – פרופ' אריה קצוביץ

הגירה לאירופה: אינטגרציה, הגירה לא חוקית וטרור פנימי (4 נ"ז) – ד"ר טל דינגוט

האיחוד האירופי (4 נ"ז) – ד"ר מאיה שיאון

 

ד. קורסי בחירה (השלמה ל36 נ"ז):

ביטחון בזירה הבינ"ל- המשכיות ושינוי (4 נ"ז) – ד"ר גליה בר נתן

דיפלומטיה מודרנית (2 נ"ז) – ד"ר נעם כוכבי

אנרגיה גרעינית במאה ה-21 (4 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

התפתחות הדוקטרינה הצה"לית (4 נ"ז) – ד"ר גיא לרון

משטרי ביטחון בינלאומיים (4 נ"ז) – ד"ר איתן ברק

אזורי שלום ואזורי מלחמה (2 נ"ז) - ד"ר קורינה כגן

ישראל ואירופה (4 נ"ז) – ד"ר גדי היימן

המודל הסוציו אקונומי הגרמני (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

מדיניות החוץ של גרמניה (2 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

 

ה. שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז)

 

התכנית לתואר שני (M.A)

התואר השני ביחסים בין-לאומיים מציע הבנה מעמיקה של תהליכים ומגמות במערכת הבינ"ל במגוון היבטים ונושאים: ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה, כלכלה פוליטית בינ"ל ומוסדות בינ"ל. אנו מזמינים אתכם להיפתח לעולם המרתק והמורכב של הפוליטיקה הגלובלית והבינ"ל.

תאור התכנית

המחלקה ליחסים בין-לאומיים מציעה מסלול M.A לא מחקרי, כלומר ללא תזה.

המסלול כולל קורסים בהיקף של 28 נ"ז ו-8 נ"ז על שתי עבודות סמינריוניות ובסה"כ 36 נ"ז . לא ניתן לכתוב תזת מ.א במסגרת התכנית. הלימודים מתרכזים במסלול זה ביום אחד בשבוע (ביום שני), למעט קורסי השלמה. הסטודנטים צריכים לבחור בין 2 מגמות לתואר השני: מגמה לחקר ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה, והמגמה לכלכלה פוליטית ומוסדות בין-לאומיים.

תנאי קבלה

בוגר המחלקה אשר ציון הגמר שלו 82 לפחות או בוגר חוג אחר אשר ציון הגמר שלו 82 לפחות.

תלמידים שלא למדו יחב"ל בתואר ראשון יידרשו ללימודי השלמה, בתיאום עם היועץ (מתוך רשימת הקורסים המופיעה בהמשך). בחלק מקורסי ההשלמה תהיה אפשרות ללמוד עצמאית ולגשת לבחינות פטור לפני תחילת שנת הלימודים.

רשימת קורסי ההשלמה הנדרשים:

מבוא ליחסים בין-לאומיים

יחב"ל במאה ה-20

משפט בינ"ל ומוסדות בינ"ל

כלכלה פוליטית

שיטות מחקר

 

המגמה לחקר ביטחון בין-לאומי ודיפלומטיה

 

המגמה עוסקת בממדים השונים של הביטחון הבינ"ל כפי שאלו באים לידי ביטוי במציאות ובמחקר היחסים הבינ"ל במאה ה- 21 . יושם דגש על התמורות שחלו בהגדרה ובתפיסה של מושג הביטחון וכן על סוגיות כמו עוצמה והשפעה, סכסוכים ושלום, שיתוף פעולה אזורי, שחקנים לא-מדינתיים, אלימות וטרור, יחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי ופיתוח ותפוצה של נשק להשמדה המונית. דגש נוסף יינתן לניתוח יחסי חוץ ודיפלומטיה. הסטודנטים במגמה ירכשו ידע היסטורי וכלים אנליטיים שיאפשרו להם לנתח סוגיות אלו ברמה הבינ"ל וברמה הפנימית. 

 

מסלול לא מחקרי – המגמה לחקר ביטחון בינ"ל ודיפלומטיה – 36 נ"ז

(*ייתכנו שינויים ברשימת הקורסים)


א. קורסי חובה (10 נ"ז)

ביטחון בזירה הבינ"ל- המשכיות ושינוי (4 נ"ז) – ד"ר גליה בר נתן

פורום בנושאי ביטחון וכלכלה בינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

עיצוב מדיניות חוץ: סדנה מעשית (2 נ"ז) – ד"ר אורי רזניק

דיפלומטיה מודרנית (2 נ"ז) – ד"ר נעם כוכבי

 

ב. קורסי בחירה מתוך המגמה (6 נ"ז לפחות)

אנרגיה גרעינית במאה ה-21 (4 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

התפתחות הדוקטרינה הצה"לית (4 נ"ז) – ד"ר גיא לרון

תפקיד הייעוץ של בית הדין הבין לאומי בהאג (2 נ"ז) – פרופ' מיכל פומרנץ

משטרי ביטחון בינלאומיים (4 נ"ז) – ד"ר איתן ברק

אזורי שלום ואזורי מלחמה (2 נ"ז) – ד"ר קורינה כגן

ישראל ואירופה (4 נ"ז) – ד"ר גדי היימן       

 

ג. קורסי חובת-בחירה משותפים לשתי המגמות (4 נ"ז לפחות)

גלובליזציה וממשול גלובלי (4 נ"ז) – פרופ' אריה קצוביץ

הגירה לאירופה: אינטגרציה, הגירה לא חוקית וטרור פנימי (4 נ"ז) – ד"ר טל דינגוט

האיחוד האירופי (4 נ"ז) – ד"ר מאיה שיאון

 

ד. קורסי בחירה (השלמה ל36 נ"ז)

הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין-לאומית (4 נ"ז) – ד"ר ליאור הרמן

המערכת המוניטארית הבינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר ניצן פלדמן

משפט בינלאומי כלכלי (2 נ"ז) – פרופ' תומר ברודי

ישראל, האיחוד האירופי ואגן הים התיכון (2 נ"ז) – פרופ' אלפרד טוביאס

חברות רב לאומיות בפוליטיקה העולמית (4 נ"ז) – ד"ר כריסטיאן טאואר

המודל הסוציו אקונומי הגרמני (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

מדיניות החוץ של גרמניה (2 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

 

ה. שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז)

 

 

המגמה לכלכלה פוליטית ומוסדות בין-לאומיים

המגמה עוסקת בהיבטים הפוליטיים והמוסדיים של הכלכלה הבינ"ל הבאים לידי ביטוי במחקר היחסים הבינ"ל והמשפט הבינ"ל בתחילת המאה ה-21. מושם דגש על ניתוח מגמות המעצבות את הכלכלה הפוליטית הבינ"ל, כגון קשרי סחר חוצי-גבולות, תנועות הון, שיתוף פעולה אזורי ופיתוח כלכלי.

הסטודנטים ירכשו ידע מעמיק בתהליכים הפוליטיים המביאים לשיתוף פעולה וסכסוכים כלכליים, ברמה המדינתית וברמה הגלובלית, תוך התייחסות למגוון שחקנים: מדינות, חברות רב-לאומיות, וקבוצות טרנס-לאומיות והאינטראקציה שלהם במסגרות מוסדיות שונות, במיוחד הסכמים וכללים בינ"ל.
 

מסלול לא מחקרי - המגמה לכלכלה פוליטית ומוסדות בינ"ל – 36 נ"ז

(*ייתכנו שינויים ברשימת הקורסים)


א. קורסי חובה (10 נ"ז)

הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין-לאומית (4 נ"ז) – ד"ר ליאור הרמן

פורום בנושאי ביטחון וכלכלה בינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

סדנה בכלכלה פוליטית בינלאומית - מתיאוריה לפרקטיקה (2 נ"ז) – ד"ר מרשה הרפז

המערכת המוניטרית הבינ"ל (2 נ"ז) – ד"ר ניצן פלדמן

 

ב. קורסי בחירה מתוך המגמה (6 נ"ז לפחות)

משפט בינלאומי כלכלי (2 נ"ז) – פרופ' תומר ברודי    

ישראל, האיחוד האירופי ואגן הים התיכון (2 נ"ז) - פרופ' אלפרד טוביאס

חברות רב לאומיות בפוליטיקה העולמית (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

תפקיד הייעוץ של בית הדין הבין לאומי בהאג (2 נ"ז) – פרופ' מיכל פומרנץ

 

ג. קורסי חובת-בחירה משותפים לשתי המגמות (4 נ"ז לפחות)

גלובליזציה וממשול גלובלי (4 נ"ז) – פרופ' אריה קצוביץ

הגירה לאירופה: אינטגרציה, הגירה לא חוקית וטרור פנימי (4 נ"ז) – ד"ר טל דינגוט

האיחוד האירופי (4 נ"ז) – ד"ר מאיה שיאון

 

ד. קורסי בחירה (השלמה ל36 נ"ז)

ביטחון בזירה הבינ"ל- המשכיות ושינוי (4 נ"ז) – ד"ר גליה בר נתן

דיפלומטיה מודרנית (2 נ"ז) – ד"ר נעם כוכבי

אנרגיה גרעינית במאה ה-21 (4 נ"ז) – ד"ר אור רבינוביץ

התפתחות הדוקטרינה הצה"לית (4 נ"ז) – ד"ר גיא לרון

משטרי ביטחון בינלאומיים (4 נ"ז) – ד"ר איתן ברק

אזורי שלום ואזורי מלחמה (2 נ"ז) - ד"ר קורינה כגן

ישראל ואירופה (4 נ"ז) – ד"ר גדי היימן

המודל הסוציו אקונומי הגרמני (4 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

מדיניות החוץ של גרמניה (2 נ"ז) - ד"ר כריסטיאן טאואר

 

ה. שתי עבודות סמינריוניות (8 נ"ז)

 

 

תוכנית לימודי מחקר המשלבת תואר שני ושלישי (תל"ם) במסגרת מכון דיוויס

 

מסלול ההכשרה של התוכנית ללימודי מחקר (תל"ם) הוא בן חמש שנים ונעשה בשיתוף פעולה עם תכנית מקבילה במחלקה למדע המדינה. המסלול נפתח בשנתיים של לימודי מחקר שבמהלכן מקנים לסטודנט היכרות שיטתית, מעמיקה וביקורתית עם מיטב המחקר העדכני בתחום ומפתחים את מיומנויות הדיון, הביקורת, הניתוח, והכתיבה הנחוצות לחקר היחסים הבין-לאומיים. התכנית משלבת עברית ואנגלית בלימודים ובכתיבה. עם תום חלק זה של ההכשרה, יהיה הסטודנט זכאי לתואר שני. 

שלוש השנים הבאות במסלול הן קודש לקורסים נבחרים ברמה מתקדמת ולכתיבת עבודת הדוקטור (מתכונת של מונוגרף או של אסופת מאמרים). התכנית מכינה את הסטודנטים להשתלבות בחיים האקדמיים, כולל יצירת רשת חברתית מקצועית, מחקר אקדמי עצמאי ובשיתוף עם חוקרים בכירים ועמיתי מחקר, והצגת פירות המחקר בכנסים בארץ ובעולם.

התכנית מיועדת למצב את תלמידי המחקר בחזית פורצת הדרך של חקר היחב"ל. הקורסים הינם קורסים מתקדמים למחקר, הם מקנים העמקה ומתמודדים עם דילמות מורכבות של הדיסציפלינה. התכנית מיועדת לסטודנטים שסיימו בהצטיינות תואר בוגר באוניברסיטאות בארץ ובעולם ומעוניינים ללמוד לתואר שלישי ביחסים בין-לאומיים. סטודנטים בתכנית ישלימו במהלך לימודיהם תואר מוסמך שבסיומו ייגשו לבחינת גמר. בתום השנתיים הראשונות ימשיכו הסטודנטים בלימודי דוקטורט, וזאת בתנאי שעברו את בחינת הגמר ובהתאם לתנאי התכנית.

רוב התלמידים בתכנית נהנים מהאפשרות לשמש כעוזרי הוראה או עוזרי מחקר, וכן זוכים במלגות קיום, המאפשרות להם להתמקד בהשגת יעדי התכנית.

לפרטים יש לפנות לגב' רחלה כספי, רכזת המחלקה, בטל.02-5883436 או בדוא"ל rachelac@savion.huji.ac.il  או לפרופ' יורם הפטל, ראש התכנית, yoram.haftel@mail.huji.ac.il

 

תנאי קבלה

תואר בוגר ביחב"ל או בחוג אחר בממוצע 90 לפחות, שני מכתבי המלצה, והצהרת כוונות. המועמדים המתאימים יזומנו לראיון, שלאחריו תחליט וועדת הקבלה על המתקבלים לתכנית.  מועמדים ללא תואר ראשון ביחב"ל שהתקבלו לתכנית ייקחו קורסי השלמה או ייגשו לבחינות פטור מקורסים כאלה, תוך תיאום עם ובהתאם לשיקול הדעת של וועדת הקבלה לתכנית. יש לעבור את קורסי ההשלמה בממוצע של 80 לפחות על מנת להמשיך בתכנית. ניתן יהיה לגשת לבחינות פטור בחלק מקורסי ההשלמה בחודש ספטמבר 2017. ניתן לקבל פרטים נוספים על הנושא במזכירות המחלקה.

 

 

לימודי דוקטורט (PhD)

 

תנאי הקבלה ללימודי דוקטורט במחלקה ליחסים בין-לאומיים

תהליך הקבלה לדוקטורט מתחיל באיתור של מנחה המוכן להנחות את המועמד.

תלמיד המבקש להתקבל ללימודי דוקטורט יגיש בקשה בכתב לראש המחלקה. בקשה זו תידון על ידי ועדת הדוקטורט של המחלקה.
לשלב א' של לימודי הדוקטורט יתקבל מועמד אשר הוועדה תקבע כי הוא מתאים להתחיל בלימודי התואר השלישי ואשר יעמוד בתנאים הבאים:

מועמד בעל תואר מוסמך מחקרי ביחב"ל מהאוניברסיטה העברית או ממוסד אקדמי מוכר אחר:

ציון בלימודי התואר השני - 90 לפחות

ציון בעבודת הגמר - 90 לפחות

מועמד משלים למחקר:

בעל תואר מוסמך במסלול הלא מחקרי (ללא עבודת גמר) בתחום היחסים הבין-לאומיים או בתחום אחר בציון 90 לפחות, רשאי להרשם כתלמיד משלים למחקר. ייתכן ותלמיד אשר תאושר קבלתו, יחוייב בכתיבת תזה ובקורסים נוספים בהתאם לשיקול הדעת של וועדת הדוקטורט של המחלקה.

מסלול תכנית תל"ם יחב"ל במסגרת מכון דיוויס:

תלמיד תכנית דיוויס ללימודים מתקדמים ביחב"ל יגיש את בקשת הקבלה בנוהל המפורט לעיל בתום השנה השנייה ללימודיו בתכנית.

סדנת דוקטורנטים:

במהלך לימודי הדוקטורט על התלמידים להשתתף במשך שנתיים לפחות, בסדנת דוקטורנטים שתתקיים אחת לשבועיים. במסגרת הסדנה יציגו התלמידים את מחקריהם בדגש על גישות ושיטות מחקר ויקבלו הדרכה וייעוץ בנושאים כגון: השתתפות בכנסים בין-לאומיים, השתלמויות בחו"ל ופרסומים.