במיוחד בעידן שבו הפוליטיקה העולמית נעשית מורכבת יותר להבנה ולפענוח, כאשר מדינות הופכות לעתים לשחקניות משנה בזירה הבין-לאומית, וארגונים לא-ממשלתיים, תאגידים רב-לאומיים וקבוצות תת-מדינתיות נעשים בעלי השפעה רבה יותר על הנעשה במערכת העולמית – כדאי ללמוד יחב"ל.
במיוחד בזמנים שבהם קשה יותר לסמן גבולות ברורים בין הנעשה בתוך מדינה מסוימת – בתחומי הביטחון, הכלכלה, איכות הסביבה, התרבות והמגדר – לבין התהליכים חוצי הגבולות הגיאוגרפיים והפוליטיים המסורתיים – כדאי ללמוד יחב"ל.
במיוחד בתקופה שבה המשמעויות הפוליטיות הבין-לאומיות של הכלכלה והמשפט נעשות ברורות יותר לעין, וכאשר לכל מאורע פוליטי מדינתי עשויות להיות השלכות ומשמעויות כלכליות ומשפטיות ברמה הבין-לאומית – כדאי ללמוד יחב"ל.
במיוחד בימים שבהם הדיפלומטיה בצורתה המסורתית מאבדת מיוקרתה וחשיבותה לאור עלייתה של דיפלומטיה חדשה ועדכנית יותר – ציבורית ודיגיטלית, אשר בה עשויים להשתתף לא רק אנשי משרדי הממשלה אלא גם חברי ארגונים וכלל הציבור – כדאי ללמוד יחב"ל.
במיוחד בשנים שבהן האתגרים הבין-לאומיים הניצבים בפתחה של מדינת ישראל נעשים למורכבים יותר, וכשהבנת מקומה ועתידה של ישראל במערכת העולמית הופכת למשימה קשה אך בעלת משמעויות גדולות יותר ליום-יום במדינה – כדאי ללמוד יחב"ל.
בוגרי ובוגרות המחלקה ליחסים בין-לאומיים זוכים לכלים אנליטיים ומעשיים וכן בידע הנחוץ על מנת להבין את המציאות המורכבת והמשתנה בזירה הפוליטית העולמית. המחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית היא היחידה בארץ שכבר ברמת לימודי התואר הראשון מציעה לתלמידיה ולתלמידותיה מגוון רחב של קורסים העוסקים בממדים שונים של החיים הפוליטיים הבין-לאומיים. תלמידינו ותלמידותינו זוכים להשכלה כללית, רחבה ומגוונת, ומטפחים את יכולות הניתוח וחוש הביקורת שלהם. עם תום לימודיהם בוגרי ובוגרות החוג משתלבים במחקר ובעשייה הישראליים והבין-לאומיים – במוסדות מחקר אקדמיים, במדיה, במערכת הביטחון, במשרדי ממשלה ובמגוון תאגידים העוסקים במסחר בינלאומי. הבוגרים משתלבים גם בארגונים בינ"ל, במגזר השלישי, ובעשייה הפוליטית.
גב' שירלי לוקין, יועצת למתעניינים/ות בלימודי תואר ראשון
מהו תואר דו-חוגי, ועם אילו חוגים מקובל לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים?
מה לומדים בחוג ליחסים בין-לאומיים? מה אופי הלימודים בחוג?
איך נראית תוכנית הלימודים, ומהן נ"ז (נקודות זכות)?
איך בונים מערכת שעות ומה עושים אם יש התנגשויות?
מה ההבדל בין לימודי יחסים בין-לאומיים ללימודי מדע המדינה?
האם הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים מבטיחים קבלה למשרד החוץ?
מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים עם סיום התואר?
כיצד אברר האם ממוצע הבגרות והפסיכומטרי שלי מספיקים לקבלה לחוג ליחסים בין-לאומיים, או באיזה מצב מצוי הליך הקבלה שלי לחוג?
האם ניתן להתחיל ללמוד יחסים בין-לאומיים מסמסטר ב'?
למדתי בעבר מספר קורסים ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה אחרת (דוגמת האוניברסיטה הפתוחה). האם ישנה אפשרות להכרה בקורסים אלה במסגרת לימודיי בחוג?
תשובה:
תואר דו-חוגי הינו תואר ראשון הכולל שני חוגים (למשל, יחסים בינלאומיים וכלכלה). משמעותו היא שהסטודנט ילמד יחסים בין-לאומיים במשך שלוש שנות התואר הראשון, ובמקביל ילמד גם בחוג נוסף, כשהתואר שיקבל בסוף הלימודים יהיה תואר אחד – בשני תחומים. בפקולטה למדעי החברה קיימת חובה להתחיל את השנה הראשונה ללימודים בתואר דו-חוגי. לקראת השנה השנייה ללימודים, והיה וקיים רצון לעבור למסלול חד חוגי (בחוג ליחב"ל בלבד) הדבר אפשרי, כל עוד קיימת עמידה בתנאי המעבר למסלול חד חוגי. ככלל, מרבית התלמידים בוחרים גם לסיים את התואר במסלול הדו-חוגי, ואף מומלץ לסיים את התואר הראשון במסלול זה, כיוון ששילובים שונים עם החוג ליחסים בינלאומיים מעשירים את הסטודנט .
ישנם שילובים אפשריים רבים עם החוג ליחסים בינלאומיים, והמגוון הוא רחב. למעשה, ניתן לשלב את הלימודים בחוג עם כל חוג אחר באוניברסיטה, כל עוד הסטודנט עומד בתנאי הקבלה בשני החוגים. תחומים נפוצים לשילוב עם החוג ליחסים בינלאומיים הם מדע המדינה, כלכלה, מינהל עסקים, סוציולוגיה, משפטים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, וכן לימודי אזור (הכוללים שפה והם חלק מהפקולטה למדעי הרוח) – ביניהם החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, לימודי אסיה ולימודי אמריקה הלטינית. ניתן לשלב לימודים גם עם מחלקות בקמפוסים אחרים (כמו במדעי הטבע), אולם כדאי לקחת בחשבון את הצורך במעבר בין הקמפוסים.
תשובה:
ככלל, החוג ליחסים בין-לאומיים, שהינו חלק מהפקולטה למדעי החברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, עוסק בניתוח, הבנה והסבר של מגוון תופעות, תהליכים ושחקנים בזירה הבינלאומית. כך, למשל, נבחנות במסגרתו תופעות הקשורות בביטחון בין-לאומי, דיפלומטיה, מוסדות בין-לאומיים, גלובליזציה, הגנה על זכויות אדם ואיכות סביבה, רגיונליזם (שיתוף פעולה כלכלי ואחר על בסיס אזורי), אזורי שלום ועוד. יתרון בולט של החוג, הוא שבמסגרתו יושבים בכפיפה אחת חוקרים ומורים מתחומים שונים ומגוונים - משפט בין-לאומי, כלכלה פוליטית בין-לאומית, דיפלומטיה וביטחון בין-לאומי וכן הגות פוליטית בין-לאומית. לצד אלה, ישנם מרצים המתמחים במדינות או באזורים ספציפיים, דוגמת דרום-מזרח אסיה, אירופה והאיחוד האירופי, אמריקה הלטינית ועוד.
להתרשמות ראשונית מהחוג, הלימודים במסגרתו וסביבת הלמידה מומלץ להשתתף ביום הפתוח באוניברסיטה העברית, שמתקיים מדי שנה. יש לציין עוד, כי החוג ליחסים בין-לאומיים משתדל ככל הניתן להציע לתלמידיו סביבה תומכת וקשובה, הכוללת ייעוץ, הכוונה ודלת פתוחה של חברי הסגל המינהלי והאקדמי לבקשות ושאלות התלמידים. כמו כן, ניתן סיוע על בסיס חונכות אישית מצד תלמידים וותיקים. לבסוף, לקראת תחילת שנת הלימודים מתקיים יום אוריינטציה שנועד לסייע לתלמידים החדשים להכיר את החוג, את תוכנית הלימודים, את בעלי התפקידים המרכזיים ואת הקמפוס.
תשובה:
הקורסים באוניברסיטה, ככלל, הם בעלי משקל שונה מבחינת היקפם ודרישותיהם, והדבר בא לידי ביטוי במספר "נקודות הזכות" (להלן: נ"ז) שמעניק כל קורס לתלמיד. בסיומו של תואר ראשון דו-חוגי סטנדרטי אמור התלמיד לצבור 120 נ"ז – 60 נ"ז ביחסים בין-לאומיים, ו- 60 נ"ז בחוג השני (או יותר, בהתאם לדרישות חוג זה). 60 הנ"ז בחוג ליחסים בין-לאומיים נפרשות על פני שלוש השנים של התואר הראשון, והן כוללות את קורסי החובה, קורסי הבחירה וכן סמינריון אחד (קורס מעמיק ומצומצם מבחינת מספר התלמידים במסגרתו כותב התלמיד עבודה סמינריונית) בשנה השלישית.
בשנה הראשונה מרבית הקורסים הינם קורסי חובה יסודיים אותם מחויבים התלמידים ללמוד על מנת להכיר את הבסיס וה"שפה" של התחום, ואילו בשנים ב' ו-ג' נפתח טווח נרחב יותר של לימודי בחירה, במסגרתם לצד קורסי החובה יכול כל סטודנט להרכיב לעצמו תוכנית קורסים המתאימה לנטיותיו האישיות ולתחומי העניין שלו. השנה הראשונה כוללת ארבעה קורסים גדולים (למעשה שני קורסים שמחולקים לשניים) המהווים "עוגן" מרכזי, כשאליהם מתווסף קורס חובת-בחירה. שני הקורסים המרכזיים הם "מבוא לחקר היחסים הבין-לאומיים חלק א׳" ו-״ מבוא לחקר היחסים הבין-לאומיים חלק ב׳״ – שני קורסים המשכיים, המקנים היכרות עם מושגי היסוד והתיאוריות בתחום לצד יישומן ביחס לאירועים עכשוויים והיסטוריים מהזירה הבין-לאומית; ו"יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק א׳" ו"יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק ב׳" - קורסים היסטוריים באופיהם, הסוקרים ומנתחים את התפתחות ההיסטוריה הדיפלומטית מ-1870 ועד ימינו. במסגרת קורסים אלו מושם דגש גם על הקניית כלים לאוריינות אקדמית. בנוסף, הסטודנטים נדרשים לבחור קורס חובת-בחירה אחד מבין "אשכול" קורסים עם דגש בין-תחומי (דוגמת "מחשבה פוליטית בין-לאומית", "סוציולוגיה פוליטית בינלאומית" ועוד).
תשובה:
בפועל, בניית מערכת השעות נעשית על ידי כל תלמיד דרך האינטרנט, באתר הרישום לקורסים. תהליך זה מתחיל בסוף אוגוסט ולקראת פתיחתה של שנת הלימודים. אתר זה הוא "ידידותי למשתמש", ומובהרות בו במדויק הדרישות לגבי תוכן הקורסים אותם על הסטודנט לשבץ במערכת השעות שלו, לצד המועדים האפשריים של הקורסים. בבניית המערכת מומלץ להרכיב בבית לוח זמנים שבועי, בו אתם משבצים קודם את קורסי החובה הנדרשים בשני החוגים שלכם, ואחר כך את קורסי הבחירה (אם ישנם), ומנסים לשבצם בימים ובשעות שאינם מתנגשים אלה באלה. במרבית המקרים הדבר אפשרי – כי לקורסי החובה ישנם לפחות שני מועדים שונים, וכן כי בין החוגים השונים בתוך מדעי החברה נעשה תיאום בין מועדי קורסי החובה. אם למרות המאמץ אין כל אפשרות למנוע חפיפה, או אם נתקלתם בבעיות חריגות שלא ניתן לפתור לבדכם דרך אתר הרישום – יועצי החוג ליחסים בין-לאומיים יסייעו לכם בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ובשבועות הראשונים של השנה במפגש פנים-אל-פנים (בתקופה זו ניתן עדיין לשנות רישום לקורסים ולעבור בין קורסים).
תשובה:
החוג ליחסים בין-לאומיים הוא ייחודי בנוף האקדמי בארץ ומשתייך למספר מחלקות מובילות אחרות בעולם, בכך שמציע תוכנית לימודים המתמקדת אך ורק ב"יחסים בין-לאומיים", דהיינו בניתוח והבנה של היחסים בין שחקנים שונים (מדינות, ארגונים בינלאומיים, יחידים) בזירה הבין-לאומית ושל התהליכים המתרחשים בה. המוקד שלו הוא בזירה הבין-לאומית עצמה, על האופן בו מבנים ומוסדות בתוכה מתפתחים ומשתנים לאורך זמן, ועל התופעות בתוכה שהיקפן הוא מעבר למתרחש במדינה אחת (למשל, גלובליזציה וירידת מעמדה של מדינת הלאום; ההגנה הגלובלית על זכויות אדם; סוגיות בביטחון בין-לאומי ועוד). אכן, קיים קשר הדוק בין המתרחש במדינה-פנימה (תחום עיסוקו של מדען המדינה) לבין התהליכים והאירועים בזירה הבין-לאומית. כמו כן, תחומים דוגמת פוליטיקה השוואתית ופילוסופיה פוליטית, המרכזיים בתחום מדע המדינה, הם רלבנטיים ללימודי יחסים בין-לאומיים וקשורים בהם. עם זאת, יחסים בין-לאומיים זהו תחום עם עולם מושגים ו"שפה" משלו, הקשורה בהחלט למדע המדינה, אך גם עצמאית ומובחנת.
תשובה:
החוג ליחסים בין-לאומיים מעניק לסטודנט כלים לניתוח והבנה מעמיקה של המציאות הבין-לאומית, לצד היכרות עם השחקנים והתופעות המרכזיות בזירה זו. בנוסף, היבט מסוים של הלימודים מתמקד בהיכרות עם תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ, לצד הבנת האופן בו מדינות מתנהלות זו מול זו, כולל ביחסיהן הדיפלומטיים. במובן זה, החוג תורם באופן משמעותי לסטודנט המתעניין בקריירה דיפלומטית בהמשך דרכו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לימודי התואר הראשון בחוג אינם מבטיחים קריירה במשרד החוץ, והם אינם "לימודי דיפלומטיה" אלא לימודים בעלי אופי עיוני עם היבטים פרקטיים ומעשיים מסוימים במסגרתם. כמו כן, החוג והפקולטה מציעים לסטודנטים קורסים מעשיים בשנה השלישית לתואר, במסגרתם ניתן להתמחות בפועל בארגונים ומוסדות העוסקים ביחסי החוץ של מדינת ישראל, וביניהם במשרד החוץ. למרות זאת, מסלול הקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ הוא תחרותי, ונעשה אך ורק דרך מנגנוני הסינון הפנימיים של הארגון ועל פי שיקול דעתם של אנשי המקצוע בו.
תשובה:
בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים משתלבים בשוק העבודה במגוון תחומים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במגזר הציבורי, חלק מבוגרי החוג משתלבים (לעיתים כבר במהלך התואר) בתפקידים דוגמת עוזרים פרלמנטרים של חברי כנסת, במשרד ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה דוגמת משרד הכלכלה, משרד החוץ ומשרד האוצר. במגזר הפרטי, בוגרי החוג משתלבים במחלקות לשיווק ולקשרים בין-לאומיים וקשרי ממשל של חברות שונות במשק, בארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים (INGO's) בארץ ובחו"ל ועוד. מסלול אפשרי נוסף עבור בוגרי החוג הינו המסלול האקדמי. את בוגרי החוג ניתן למצוא כיום בתפקידים בכירים בממשלה ובכנסת כמו גם בעולם העסקי ובארגוני בינלאומיים ובארגוני המגזר השלישי.
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי עצם התואר בכל תחום אינו המשתנה היחיד המשפיע על מציאת עבודה. בנוסף, בניגוד ללימודי רפואה או משפטים לא מדובר בתחום המעניק כשלעצמו (בשילוב עם התנסות מעשית) תעודה מקצועית המאפשרת עבודה בתחום מסוים ומוגדר. על כן, מומלץ ביותר לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בינלאומיים עם תחומים המשלימים אותו במסגרת התואר הדו-חוגי. כך, למשל, מי שלומד יחסים בינלאומיים ומינהל עסקים משפר את סיכוייו להשתלב בשוק הפרטי ובעולם העסקי; סטודנט שלומד יחסים בין-לאומיים ומשפטים יוכל לנסות ולהשתלב במחלקה המשפטית של משרד החוץ, במחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה או בגופים אחרים העוסקים במשפט בין-לאומי; ומי שלומד יחסים בין-לאומיים ולימודי אסיה (כולל לימודי סינית או שפה אסיאתית אחרת) מגדיל את סיכוייו לעבוד בתחום המתפתח של השווקים העולים באסיה.
תשובה:
בכל בעיה או שאלה הנוגעות לנתוני הקבלה לחוג ליחסים בינלאומיים, במצבה של בקשת הקבלה לחוג או בהליך הקבלה לאוניברסיטה בכללותו, הגורם האחראי על כך באוניברסיטה העברית הוא האגף למנהל סטודנטים. בתוך מחלקה זו, הממוקמת בכניסה לקמפוס הר הצופים (ליד "ארומה"), ישנם "מדור רישום וקבלה", "מדור רישום וקבלה מחו"ל" וכן "מדור חשבונות סטודנטים", המטפלים בתהליך הרישום לאוניברסיטה ובגביית שכר הלימוד. המחלקה ליחסים בין-לאומיים אינה מוסמכת לתת מידע בכל הנוגע לאלה, ועל כן הפנייה צריכה להיעשות ישירות למינהל תלמידים.
ניתן ליצור קשר עם מינהל תלמידים במספר דרכים. ראשית, דרך אתר האוניברסיטה בדואר אלקטרוני. בנוסף, באמצעות המוקד הטלפוני הפועל בימים א' עד ה' בין השעות 8:30-16:30, בטלפון 02-5882888. אפשרות נוספת היא פנייה למוקד בשליחת הודעת וואטסאפ למספר 054-8820830.
תשובה:
הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים הינם שנתיים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתחילם בסמסטר ב', מכיוון שישנם קורסים מרכזיים בכל שנה אשר מתחילים בסמסטר א' ונמשכים בסמסטר ב', דוגמת "יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק א׳ וחלק ב׳" (שנה א'), ומכיוון שתוכנית הלימודים כולה מבוססת על קורסים משני הסמסטרים גם יחד.
תשובה:
ככלל, תוכנית הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים בנויה כך, שהסטודנט מקבל במסגרתה את מלוא הכלים הנדרשים בתחום, ואף מצופה ללמוד את כל הקורסים במסגרת החוג. והיה ובכל זאת סטודנט מגיע ללימודים לתואר ראשון כשבידו קורס אחד או יותר שלמד באוניברסיטה מוכרת, אותו השלים במלואו, וביכולתו להמציא את כל המסמכים הנדרשים בכדי להעיד על תוכנו של הקורס ועל ציוניו, קיים הליך מיוחד של הגשת בקשה להכרה בקורס.
להליך זה אחראית מזכירות הפקולטה למדעי החברה. מכאן, שהיא הפוסקת הסופית בנושא ההכרה בקורס, ולא החוג ליחסים בין-לאומיים. כמו כן, ניתן לפתוח בהליך זה רק לאחר הרישום לאוניברסיטה, ולא ניתן לדעת מראש את תוצאותיו. סטודנט שמעוניין לפתוח בהליך להכרה בקורס יפנה לפקולטה למדעי החברה וימלא את טופס הבקשה הניתן על ידה. הפקולטה בוחנת בין היתר האם מדובר במוסד אקדמי מוכר, וכן את הציון בקורס. בהמשך מועברת הבקשה ליועץ הב.א. של החוג ליחסים בין-לאומיים, שבודק בעיקר את הרלוונטיות של תוכן הקורס לדרישות החוג. בשלב הבא מוחזרת הבקשה לפקולטה, והיא הפוסקת הסופית לגבי ההכרה בקורס כזה או אחר.
ההרשמה תחל בתאריך 25.2.2024 ותסתיים במסלול העיוני בתאריך 14.9.2024.
ההרשמה במסלול תל"ם ובמסלול עם עבודת תזה תסתיים בתאריך 16.5.2024.
| תואר שני עיוני.pdf | 386 KB | |
| מסלול מחקרי.pdf | 341 KB |
המגמה עוסקת בשני תחומי ידע עיקריים. היא עוסקת בממדים השונים של הביטחון הבינ"ל כפי שאלו באים לידי ביטוי במציאות ובמחקר היחסים הבינ"ל במאה ה-21. מושם דגש על התמורות שחלו בהגדרה ובתפיסה של מושג הביטחון וכן על סוגיות כמו ביטחון אישי וקולקטיבי, עוצמה והשפעה, סכסוכים ושלום, שיתוף פעולה אזורי, שחקנים לא-מדינתיים, אלימות וטרור, יחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי ופיתוח ותפוצה של נשק להשמדה המונית. תחום הידע השני הוא ניתוח יחסי חוץ ודיפלומטיה. הסטודנטים ירכשו ידע היסטורי וכלים אנליטיים שיאפשרו להם לנתח סוגיות אלו ולהבין את המורכבות בין הזירה הבין-לאומית, הפנימית והטרנסלאומית. (סמל חוג לרישום – 313).
את הסדנה בכל אחת מהמגמות ינחו חוקרים המקושרים ל"שטח" הביטחוני, המדיני, הפוליטי (במגמת הביטחון והדיפלומטיה) והכלכלי (במגמת כלכלה פוליטית ומוסדות בין-לאומיים) בישראל. כל זאת על מנת לחזק את הקשר בין המחקר האקדמי לבין הנעשה בעולם המעשה.
מסלול ההכשרה של התוכנית ללימודי מחקר (תל"ם) הוא בן חמש שנים ונעשה בשיתוף פעולה עם תכנית מקבילה במחלקה למדע המדינה. המסלול נפתח בשנתיים של לימודי מחקר שבמהלכן מקנים לסטודנט היכרות שיטתית, מעמיקה וביקורתית עם מיטב המחקר העדכני בתחום ומפתחים את מיומנויות הדיון, הביקורת, הניתוח, והכתיבה הנחוצות לחקר היחסים הבין-לאומיים. התכנית משלבת עברית ואנגלית בלימודים ובכתיבה. עם תום חלק זה של ההכשרה, יהיה הסטודנט זכאי לתואר שני.
שלוש השנים הבאות במסלול הן קודש לקורסים נבחרים ברמה מתקדמת ולכתיבת עבודת הדוקטור (מתכונת של מונוגרף או של אסופת מאמרים). התכנית מכינה את הסטודנטים להשתלבות בחיים האקדמיים, כולל יצירת רשת חברתית מקצועית, מחקר אקדמי עצמאי ובשיתוף עם חוקרים בכירים ועמיתי מחקר, והצגת פירות המחקר בכנסים בארץ ובעולם.
התכנית מיועדת למצב את תלמידי המחקר בחזית פורצת הדרך של חקר היחב"ל. הקורסים הינם קורסים מתקדמים למחקר, הם מקנים העמקה ומתמודדים עם דילמות מורכבות של הדיסציפלינה. התכנית מיועדת לסטודנטים שסיימו בהצטיינות תואר בוגר באוניברסיטאות בארץ ובעולם ומעוניינים ללמוד לתואר שלישי ביחסים בין-לאומיים. סטודנטים בתכנית ישלימו במהלך לימודיהם תואר מוסמך שבסיומו ייגשו לבחינת גמר. בתום השנתיים הראשונות ימשיכו הסטודנטים בלימודי דוקטורט, וזאת בתנאי שעברו את בחינת הגמר ובהתאם לתנאי התכנית.
רוב התלמידים בתכנית נהנים מהאפשרות לשמש כעוזרי הוראה או עוזרי מחקר, וכן זוכים במלגות קיום, המאפשרות להם להתמקד בהשגת יעדי התכנית.
לפרטים יש לפנות לורד אייס, רכזת המחלקה, בטל' 02-5883436, דוא"ל verede@savion.huji.ac.il או לפרופ' גדי היימן, ראש התכנית gadi.heimann@mail.huji.ac.i
תואר בוגר ביחב"ל או בחוג אחר בממוצע 90 לפחות, שני מכתבי המלצה, ומסמך הצהרת כוונות. המועמדים המתאימים יזומנו לראיון, שלאחריו תחליט וועדת הקבלה על המתקבלים לתכנית. מועמדים ללא תואר ראשון ביחב"ל שהתקבלו לתכנית ייקחו קורסי השלמה או ייגשו לבחינות פטור מקורסים כאלה, תוך תיאום עם ובהתאם לשיקול הדעת של וועדת הקבלה לתכנית. יש לעבור את קורסי ההשלמה בממוצע של 80 לפחות על מנת להמשיך בתכנית. ניתן יהיה לגשת לבחינות פטור בחלק מקורסי ההשלמה לפני תחילת שנת הלימודים. ניתן לקבל פרטים נוספים על הנושא במזכירות המחלקה.
| תלם.pdf | 310 KB |
תהליך הקבלה לדוקטורט מתחיל באיתור של מנחה המוכן להנחות את המועמד.
תלמיד המבקש להתקבל ללימודי דוקטורט יגיש בקשה בכתב לראש המחלקה. בקשה זו תידון על ידי ועדת הדוקטורט של המחלקה.
לשלב א' של לימודי הדוקטורט יתקבל מועמד אשר הוועדה תקבע כי הוא מתאים להתחיל בלימודי התואר השלישי ואשר יעמוד בתנאים הבאים:
ציון בלימודי התואר השני - 90 לפחות
ציון בעבודת הגמר - 90 לפחות
בעל תואר מוסמך במסלול הלא מחקרי (ללא עבודת גמר) בתחום היחסים הבין-לאומיים או בתחום אחר בציון 90 לפחות, רשאי להרשם כתלמיד משלים למחקר. ייתכן ותלמיד אשר תאושר קבלתו, יחוייב בכתיבת תזה ובקורסים נוספים בהתאם לשיקול הדעת של וועדת הדוקטורט של המחלקה.
תלמיד תכנית דיוויס ללימודים מתקדמים ביחב"ל יגיש את בקשת הקבלה בנוהל המפורט לעיל בתום השנה השנייה ללימודיו בתכנית.
במהלך לימודי הדוקטורט על התלמידים להשתתף במשך שנתיים לפחות, בסדנת דוקטורנטים שתתקיים אחת לשבועיים. במסגרת הסדנה יציגו התלמידים את מחקריהם בדגש על גישות ושיטות מחקר ויקבלו הדרכה וייעוץ בנושאים כגון: השתתפות בכנסים בין-לאומיים, השתלמויות בחו"ל ופרסומים.