גב' שירלי לוקין, יועצת למתעניינים/ות בלימודי תואר ראשון 

 

מהו תואר דו-חוגי, ועם אילו חוגים מקובל לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים?

1. מה לומדים בחוג ליחסים בין-לאומיים? מה אופי הלימודים בחוג?

2. איך נראית תוכנית הלימודים, ומהן נ"ז (נקודות זכות)?

3. איך בונים מערכת שעות ומה עושים אם יש התנגשויות?

4. מה ההבדל בין לימודי יחסים בין-לאומיים ללימודי מדע המדינה?

5. האם הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים מבטיחים קבלה למשרד החוץ?

6. מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים עם סיום התואר?

7. כיצד אברר האם ממוצע הבגרות והפסיכומטרי שלי מספיקים לקבלה לחוג ליחסים בין-לאומיים, או באיזה מצב מצוי הליך הקבלה שלי לחוג?

8. האם ניתן להתחיל ללמוד יחסים בין-לאומיים מסמסטר ב'?

9.  למדתי בעבר מספר קורסים ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה אחרת (דוגמת האוניברסיטה הפתוחה). האם ישנה אפשרות להכרה בקורסים אלה במסגרת לימודיי בחוג?

 

1. מהו תואר דו-חוגי, ועם אילו חוגים מקובל לשלב את הלימודים במחלקה ליחסים בין-לאומיים?

תשובה:

תואר דו-חוגי הינו תואר ראשון הכולל שני חוגים (למשל, יחסים בינלאומיים וכלכלה). משמעותו היא שהסטודנט ילמד יחסים בין-לאומיים במשך שלוש שנות התואר הראשון, ובמקביל ילמד גם בחוג נוסף, כשהתואר שיקבל בסוף הלימודים יהיה תואר אחד – בשני תחומים. בפקולטה למדעי החברה קיימת חובה להתחיל את השנה הראשונה ללימודים בתואר דו-חוגי. לקראת השנה השנייה ללימודים, והיה וקיים רצון לעבור למסלול חד חוגי (בחוג ליחב"ל בלבד) הדבר אפשרי, כל עוד קיימת עמידה בתנאי המעבר למסלול חד חוגי. ככלל, מרבית התלמידים בוחרים גם לסיים את התואר במסלול הדו-חוגי, ואף מומלץ לסיים את התואר הראשון במסלול זה, כיוון ששילובים שונים עם החוג ליחסים בינלאומיים מעשירים את הסטודנט .

ישנם שילובים אפשריים רבים עם החוג ליחסים בינלאומיים, והמגוון הוא רחב. למעשה, ניתן לשלב את הלימודים בחוג עם כל חוג אחר באוניברסיטה, כל עוד הסטודנט עומד בתנאי הקבלה בשני החוגים. תחומים נפוצים לשילוב עם החוג ליחסים בינלאומיים הם מדע המדינה, כלכלה, מינהל עסקים, סוציולוגיה, משפטים, היסטוריה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, וכן לימודי אזור (הכוללים שפה והם חלק מהפקולטה למדעי הרוח) – ביניהם החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, לימודי אסיה ולימודי אמריקה הלטינית. ניתן לשלב לימודים גם עם מחלקות בקמפוסים אחרים (כמו במדעי הטבע), אולם כדאי לקחת בחשבון את הצורך במעבר בין הקמפוסים.

 

2. מה לומדים בחוג ליחסים בין-לאומיים? מה אופי הלימודים בחוג?

תשובה:

ככלל, החוג ליחסים בין-לאומיים, שהינו חלק מהפקולטה למדעי החברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, עוסק בניתוח, הבנה והסבר של מגוון תופעות, תהליכים ושחקנים בזירה הבינלאומית. כך, למשל, נבחנות במסגרתו תופעות הקשורות בביטחון בין-לאומי, דיפלומטיה, מוסדות בין-לאומיים, גלובליזציה, הגנה על זכויות אדם ואיכות סביבה, רגיונליזם (שיתוף פעולה כלכלי ואחר על בסיס אזורי), אזורי שלום ועוד. יתרון בולט של החוג, הוא שבמסגרתו יושבים בכפיפה אחת חוקרים ומורים מתחומים שונים ומגוונים - משפט בין-לאומי, כלכלה פוליטית בין-לאומית, דיפלומטיה וביטחון בין-לאומי וכן הגות פוליטית בין-לאומית. לצד אלה, ישנם מרצים המתמחים במדינות או באזורים ספציפיים, דוגמת דרום-מזרח אסיה, אירופה והאיחוד האירופי, אמריקה הלטינית ועוד.

להתרשמות ראשונית מהחוג, הלימודים במסגרתו וסביבת הלמידה מומלץ להשתתף ביום הפתוח באוניברסיטה העברית, שמתקיים מדי שנה. יש לציין עוד, כי החוג ליחסים בין-לאומיים משתדל ככל הניתן להציע לתלמידיו סביבה תומכת וקשובה, הכוללת ייעוץ, הכוונה ודלת פתוחה של חברי הסגל המינהלי והאקדמי לבקשות ושאלות התלמידים. כמו כן, ניתן סיוע על בסיס חונכות אישית מצד תלמידים וותיקים. לבסוף, לקראת תחילת שנת הלימודים מתקיים יום אוריינטציה שנועד לסייע לתלמידים החדשים להכיר את החוג, את תוכנית הלימודים, את בעלי התפקידים המרכזיים ואת הקמפוס.

 

3. איך נראית תוכנית הלימודים, ומהן נ"ז (נקודות זכות)?

תשובה:

הקורסים באוניברסיטה, ככלל, הם בעלי משקל שונה מבחינת היקפם ודרישותיהם, והדבר בא לידי ביטוי במספר "נקודות הזכות" (להלן: נ"ז) שמעניק כל קורס לתלמיד. בסיומו של תואר ראשון דו-חוגי סטנדרטי אמור התלמיד לצבור 120 נ"ז – 60 נ"ז ביחסים בין-לאומיים, ו- 60 נ"ז בחוג השני (או יותר, בהתאם לדרישות חוג זה). 60 הנ"ז בחוג ליחסים בין-לאומיים נפרשות על פני שלוש השנים של התואר הראשון, והן כוללות את קורסי החובה, קורסי הבחירה וכן סמינריון אחד (קורס מעמיק ומצומצם מבחינת מספר התלמידים במסגרתו כותב התלמיד עבודה סמינריונית) בשנה השלישית.

בשנה הראשונה מרבית הקורסים הינם קורסי חובה יסודיים אותם מחויבים התלמידים ללמוד על מנת להכיר את הבסיס וה"שפה" של התחום, ואילו בשנים ב' ו-ג' נפתח טווח נרחב יותר של לימודי בחירה, במסגרתם לצד קורסי החובה יכול כל סטודנט להרכיב לעצמו תוכנית קורסים המתאימה לנטיותיו האישיות ולתחומי העניין שלו. השנה הראשונה כוללת ארבעה קורסים גדולים (למעשה שני קורסים שמחולקים לשניים) המהווים "עוגן" מרכזי, כשאליהם מתווסף קורס חובת-בחירה. שני הקורסים המרכזיים הם "מבוא לחקר היחסים הבין-לאומיים חלק א׳" ו-״ מבוא לחקר היחסים הבין-לאומיים חלק ב׳״ – שני קורסים המשכיים, המקנים היכרות עם מושגי היסוד והתיאוריות בתחום לצד יישומן ביחס לאירועים עכשוויים והיסטוריים מהזירה הבין-לאומית; ו"יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק א׳" ו"יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק ב׳" - קורסים היסטוריים באופיהם, הסוקרים ומנתחים את התפתחות ההיסטוריה הדיפלומטית מ-1870 ועד ימינו. במסגרת קורסים אלו מושם דגש גם על הקניית כלים לאוריינות אקדמית. בנוסף, הסטודנטים נדרשים לבחור קורס חובת-בחירה אחד מבין "אשכול" קורסים עם דגש בין-תחומי (דוגמת "מחשבה פוליטית בין-לאומית", "סוציולוגיה פוליטית בינלאומית" ועוד).

 

4. איך בונים מערכת שעות ומה עושים אם יש התנגשויות?

תשובה:

בפועל, בניית מערכת השעות נעשית על ידי כל תלמיד דרך האינטרנט, באתר הרישום לקורסים. תהליך זה מתחיל בסוף אוגוסט ולקראת פתיחתה של שנת הלימודים. אתר זה הוא "ידידותי למשתמש", ומובהרות בו במדויק הדרישות לגבי תוכן הקורסים אותם על הסטודנט לשבץ במערכת השעות שלו, לצד המועדים האפשריים של הקורסים. בבניית המערכת מומלץ להרכיב בבית לוח זמנים שבועי, בו אתם משבצים קודם את קורסי החובה הנדרשים בשני החוגים שלכם, ואחר כך את קורסי הבחירה (אם ישנם), ומנסים לשבצם בימים ובשעות שאינם מתנגשים אלה באלה. במרבית המקרים הדבר אפשרי – כי לקורסי החובה ישנם לפחות שני מועדים שונים, וכן כי בין החוגים השונים בתוך מדעי החברה נעשה תיאום בין מועדי קורסי החובה. אם למרות המאמץ אין כל אפשרות למנוע חפיפה, או אם נתקלתם בבעיות חריגות שלא ניתן לפתור לבדכם דרך אתר הרישום – יועצי החוג ליחסים בין-לאומיים יסייעו לכם בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ובשבועות הראשונים של השנה במפגש פנים-אל-פנים (בתקופה זו ניתן עדיין לשנות רישום לקורסים ולעבור בין קורסים).

 

5. מה ההבדל בין לימודי יחסים בין-לאומיים ללימודי מדע המדינה?

תשובה:

החוג ליחסים בין-לאומיים הוא ייחודי בנוף האקדמי בארץ ומשתייך למספר מחלקות מובילות אחרות בעולם, בכך שמציע תוכנית לימודים המתמקדת אך ורק ב"יחסים בין-לאומיים", דהיינו בניתוח והבנה של היחסים בין שחקנים שונים (מדינות, ארגונים בינלאומיים, יחידים) בזירה הבין-לאומית ושל התהליכים המתרחשים בה. המוקד שלו הוא בזירה הבין-לאומית עצמה, על האופן בו מבנים ומוסדות בתוכה מתפתחים ומשתנים לאורך זמן, ועל התופעות בתוכה שהיקפן הוא מעבר למתרחש במדינה אחת (למשל, גלובליזציה וירידת מעמדה של מדינת הלאום; ההגנה הגלובלית על זכויות אדם; סוגיות בביטחון בין-לאומי ועוד). אכן, קיים קשר הדוק בין המתרחש במדינה-פנימה (תחום עיסוקו של מדען המדינה) לבין התהליכים והאירועים בזירה הבין-לאומית. כמו כן, תחומים דוגמת פוליטיקה השוואתית ופילוסופיה פוליטית, המרכזיים בתחום מדע המדינה, הם רלבנטיים ללימודי יחסים בין-לאומיים וקשורים בהם. עם זאת, יחסים בין-לאומיים זהו תחום עם עולם מושגים ו"שפה" משלו, הקשורה בהחלט למדע המדינה, אך גם עצמאית ומובחנת.

 

6. האם הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים מבטיחים קבלה למשרד החוץ?

תשובה:

החוג ליחסים בין-לאומיים מעניק לסטודנט כלים לניתוח והבנה מעמיקה של המציאות הבין-לאומית, לצד היכרות עם השחקנים והתופעות המרכזיות בזירה זו. בנוסף, היבט מסוים של הלימודים מתמקד בהיכרות עם תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ, לצד הבנת האופן בו מדינות מתנהלות זו מול זו, כולל ביחסיהן הדיפלומטיים. במובן זה, החוג תורם באופן משמעותי לסטודנט המתעניין בקריירה דיפלומטית בהמשך דרכו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לימודי התואר הראשון בחוג אינם מבטיחים קריירה במשרד החוץ, והם אינם "לימודי דיפלומטיה" אלא לימודים בעלי אופי עיוני עם היבטים פרקטיים ומעשיים מסוימים במסגרתם. כמו כן, החוג והפקולטה מציעים לסטודנטים קורסים מעשיים בשנה השלישית לתואר, במסגרתם ניתן להתמחות בפועל בארגונים ומוסדות העוסקים ביחסי החוץ של מדינת ישראל, וביניהם במשרד החוץ. למרות זאת, מסלול הקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ הוא תחרותי, ונעשה אך ורק דרך מנגנוני הסינון הפנימיים של הארגון ועל פי שיקול דעתם של אנשי המקצוע בו.

 

7. מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים עם סיום התואר?

תשובה:

בוגרי החוג ליחסים בין-לאומיים משתלבים בשוק העבודה במגוון תחומים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במגזר הציבורי, חלק מבוגרי החוג משתלבים (לעיתים כבר במהלך התואר) בתפקידים דוגמת עוזרים פרלמנטרים של חברי כנסת, במשרד ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה דוגמת משרד הכלכלה, משרד החוץ ומשרד האוצר. במגזר הפרטי, בוגרי החוג משתלבים במחלקות לשיווק ולקשרים בין-לאומיים וקשרי ממשל של חברות שונות במשק, בארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים (INGO's) בארץ ובחו"ל ועוד. מסלול אפשרי נוסף עבור בוגרי החוג הינו המסלול האקדמי. את בוגרי החוג ניתן למצוא כיום בתפקידים בכירים בממשלה ובכנסת כמו גם בעולם העסקי ובארגוני בינלאומיים ובארגוני המגזר השלישי.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי עצם התואר בכל תחום אינו המשתנה היחיד המשפיע על מציאת עבודה. בנוסף, בניגוד ללימודי רפואה או משפטים לא מדובר בתחום המעניק כשלעצמו (בשילוב עם התנסות מעשית) תעודה מקצועית המאפשרת עבודה בתחום מסוים ומוגדר. על כן, מומלץ ביותר לשלב את הלימודים בחוג ליחסים בינלאומיים עם תחומים המשלימים אותו במסגרת התואר הדו-חוגי. כך, למשל, מי שלומד יחסים בינלאומיים ומינהל עסקים משפר את סיכוייו להשתלב בשוק הפרטי ובעולם העסקי; סטודנט שלומד יחסים בין-לאומיים ומשפטים יוכל לנסות ולהשתלב במחלקה המשפטית של משרד החוץ, במחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה או בגופים אחרים העוסקים במשפט בין-לאומי; ומי שלומד יחסים בין-לאומיים ולימודי אסיה (כולל לימודי סינית או שפה אסיאתית אחרת) מגדיל את סיכוייו לעבוד בתחום המתפתח של השווקים העולים באסיה.

 

8. כיצד אברר האם ממוצע הבגרות והפסיכומטרי שלי מספיקים לקבלה לחוג ליחסים בין-לאומיים, או באיזה מצב מצוי הליך הקבלה שלי לחוג?

תשובה:

בכל בעיה או שאלה הנוגעות לנתוני הקבלה לחוג ליחסים בינלאומיים, במצבה של בקשת הקבלה לחוג או בהליך הקבלה לאוניברסיטה בכללותו, הגורם האחראי על כך באוניברסיטה העברית הוא האגף למנהל סטודנטים. בתוך מחלקה זו, הממוקמת בכניסה לקמפוס הר הצופים (ליד "ארומה"), ישנם "מדור רישום וקבלה", "מדור רישום וקבלה מחו"ל" וכן "מדור חשבונות סטודנטים", המטפלים בתהליך הרישום לאוניברסיטה ובגביית שכר הלימוד. המחלקה ליחסים בין-לאומיים אינה מוסמכת לתת מידע בכל הנוגע לאלה, ועל כן הפנייה צריכה להיעשות ישירות למינהל תלמידים.

ניתן ליצור קשר עם מינהל תלמידים במספר דרכים. ראשית, דרך אתר האוניברסיטה בדואר אלקטרוני. בנוסף, באמצעות המוקד הטלפוני הפועל בימים א' עד ה' בין השעות 8:30-16:30, בטלפון 02-5882888. אפשרות נוספת היא פנייה למוקד בשליחת הודעת וואטסאפ למספר 054-8820830.

 

9. האם ניתן להתחיל ללמוד יחסים בין-לאומיים מסמסטר ב'?

תשובה:

הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים הינם שנתיים. משמעות הדבר היא שלא ניתן להתחילם בסמסטר ב', מכיוון שישנם קורסים מרכזיים בכל שנה אשר מתחילים בסמסטר א' ונמשכים בסמסטר ב', דוגמת "יחסים בין-לאומיים במאה ה-20 חלק א׳ וחלק ב׳" (שנה א'), ומכיוון שתוכנית הלימודים כולה מבוססת על קורסים משני הסמסטרים גם יחד.

 

10. למדתי בעבר מספר קורסים ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטה אחרת (דוגמת האוניברסיטה הפתוחה). האם ישנה אפשרות להכרה בקורסים אלה במסגרת לימודיי בחוג?

תשובה:

ככלל, תוכנית הלימודים בחוג ליחסים בין-לאומיים בנויה כך, שהסטודנט מקבל במסגרתה את מלוא הכלים הנדרשים בתחום, ואף מצופה ללמוד את כל הקורסים במסגרת החוג. והיה ובכל זאת סטודנט מגיע ללימודים לתואר ראשון כשבידו קורס אחד או יותר שלמד באוניברסיטה מוכרת, אותו השלים במלואו, וביכולתו להמציא את כל המסמכים הנדרשים בכדי להעיד על תוכנו של הקורס ועל ציוניו, קיים הליך מיוחד של הגשת בקשה להכרה בקורס.

להליך זה אחראית מזכירות הפקולטה למדעי החברה. מכאן, שהיא הפוסקת הסופית בנושא ההכרה בקורס, ולא החוג ליחסים בין-לאומיים. כמו כן, ניתן לפתוח בהליך זה רק לאחר הרישום לאוניברסיטה, ולא ניתן לדעת מראש את תוצאותיו. סטודנט שמעוניין לפתוח בהליך להכרה בקורס יפנה לפקולטה למדעי החברה וימלא את טופס הבקשה הניתן על ידה. הפקולטה בוחנת בין היתר האם מדובר במוסד אקדמי מוכר, וכן את הציון בקורס. בהמשך מועברת הבקשה ליועץ הב.א. של החוג ליחסים בין-לאומיים, שבודק בעיקר את הרלוונטיות של תוכן הקורס לדרישות החוג. בשלב הבא מוחזרת הבקשה לפקולטה, והיא הפוסקת הסופית לגבי ההכרה בקורס כזה או אחר.